פריודונט

פריודונט הוא רופא שיניים שמתמחה ברקמות שמחזיקות את השיניים במקומן: החניכיים, עצם הלסת והרצועה שמחברת ביניהן. קוראים לו גם מומחה לחניכיים, ובשפת היומיום רופא חניכיים. הוא זה שמטפל בפריודונטיטיס, הדלקת הכרונית שגורמת לדימום חניכיים, מרופפת שיניים ובסוף גורמת לנשירתן אם לא מטפלים. הוא גם משתיל שתלים דנטליים ומשחזר חניכיים או עצם שאבדו. ביקור ראשון כולל מדידה סביב כל שן (עומק הכיסים בקו החניכיים), צילומי רנטגן, סקירה של גורמי סיכון (עישון, סוכרת) ותוכנית טיפול בכמה שלבים, שכמעט תמיד מתחילה בניקוי עמוק בהרדמה מקומית.

• ✓החניכיים מדממות בצחצוח או באופן ספונטני כבר כמה שבועות.
• ✓שן אחת או יותר מתנדנדת או נראית ארוכה יותר כי החניכיים נסוגו.
• ✓ריח רע מהפה שנמשך למרות היגיינה טובה.
• ✓רופא השיניים מדד כיסים עמוקים או אבחן פריודונטיטיס וממליץ על מומחה.
• ✓סוכרת או עבר ארוך של עישון, עם חניכיים שמתדרדרות מהר.
• ✓אתם שוקלים שתל דנטלי, בעיקר אם העצם נראית לא מספיקה.
• ✓נסיגת חניכיים על שן גלויה, עם רגישות לקור.
• ✓מעקב קבוע אחרי טיפול פריודונטלי, כדי למנוע הישנות.

בישראל פריודונטיה היא אחת מהתמחויות השיניים המוכרות רשמית על ידי משרד הבריאות, והתואר מומחה בפריודונטיה הוא תואר מוגן. כדי לקבל אותו, רופא שיניים בעל רישיון לעסוק ברפואת שיניים עובר התמחות של שלוש שנים במחלקה אוניברסיטאית מוכרת (ירושלים או תל אביב), ואז נבחן בבחינות ההתמחות מול המועצה המדעית של ההסתדרות לרפואת שיניים. התעודה מונפקת על ידי משרד הבריאות ומופיעה בפנקס רופאי השיניים הפתוח לחיפוש באינטרנט: חפשו את השם ובדקו שהרישום אומר מומחה בפריודונטיה. רופאי שיניים כלליים רבים מציעים טיפולי חניכיים ושתלים בלי להיות מומחים; זה חוקי, אבל אסור להם להציג את עצמם כמומחה. מומחה שהוכשר בחו״ל (צרפת, ארצות הברית, ארגנטינה) חייב לקבל הכרה במומחיות ממשרד הבריאות, שעשוי לדרוש בחינה או תקופת השלמה. בצרפת ההתמחות הוסדרה רק ב-2011 ולעיתים קרובות מבוצעת על ידי רופאים כלליים עם דיפלומה אוניברסיטאית: המסגרת הישראלית ברורה יותר בנקודה הזו. לגבי שתלים, שאלו מי משתיל את השתל ומי מכין את הכתר, כי לפעמים מדובר בשני רופאים שונים.